ארגון מבוא שערים ללימוד קבלת האר"י והרש"ש

שאלות נפוצות על קבלה

• מהי קבלה?

• מהם מקורות הקבלה?

• מי יכול ללמוד קבלה?

• איך לומדים קבלה?

• איך חיים קבלה?

• האם ישנן סכנות בלימוד הקבלה?

• למה כדאי ללמוד קבלה?

• אם הלימוד הוא תיאורטי בלבד, או גם מעשי?

מהי קבלה?

חכמת הקבלה עוסקת בתיאור הרובד הפנימי של היקום. השורש של ההוויה מתבטא בעולמות הרוחניים והישויות הרוחניות בהן עוסקת הקבלה (ספירות, פרצופים וכו'). חכמת הקבלה מתארת את התהוות הבחינות הרוחניות, את התהליכים המתבצעים בהן, וכיצד יכול האדם עצמו לפעול ישירות ברובד הפנימי והשורשי ביותר, וכך להשפיע באחת מן השורשים אל ענפיהם המרובים.

מהם מקורות הקבלה?

את עקבות הקבלה רואים במקרא, במנהגי ישראל ובנוסח התפילה. אזכורים ל"מעשה בראשית" (ביאור הפרקים הראשונים של ספר בראשית) ו"מעשה מרכבה" (ביאור לסיפור המרכבה שבתחילת ספר יחזקאל) ניתן למצוא בספרות מתקופת המשנה (בית שני) והתלמוד.

בנוסף ישנם ספרי קבלה עתיקים (מתקופת בית שני וגם לפניה) כגון ספר היכלות, ספר יצירה וספרא דצניעותא. אך אלה נותרו סתומים וחתומים באין מפרש, ואת החכמה ידעו רק יחידים בכל דור.

גם התגלות ספר הזוהר במאה ה-12, אשר מקורו ברבי שמעון בר יוחאי תלמידו של רבי עקיבא, לא שינתה את מעמד הקבלה מכזו אשר ידועה ליחידים בלבד, משום שגם הוא מאד קשה להבנה.

תהליך הבנת הקבלה בקרב הכלל החל לאיטו עם בוא האר"י בשנת ד' אלפים של"ג (לפני כארבע מאות שנה), אשר חי ופעל בצפת כמקובל יחיד במינו, לא רק בדורו אלא במהלך הדורות כולם, במשך עשרים חודשים בלבד עד מותו בגיל 38. בזמן זה לימד את רבי חיים ויטאל את צפונות החכמה, את ביאור ספר הזוהר וספרי קבלת הקדמונים.

מאז ועד היום חכמים רבים עוסקים בכתביו העמוקים של רבי חיים ויטאל, להבין יותר ויותר את כוונת האר"י ואת משמעותם האמיתית של הדברים. מקובלים רבים כתבו ביאורים, חידושים ופירושים לכתבי האר"י. בראש כולם יש לציין את רבי שלום שרעבי (הרש"ש), ראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים לפני כ-220 שנה.

הרש"ש חולל מהפכה בהבנת כתבי האר"י, והוכיח מן הכתוב את פנימיות כוונת האר"י וכיצד הוא מעלים סודות רבים בתוך כדי דיבורו. הרש"ש גם היה הראשון שהצליח לסלול את הדרך המעשית בקבלת האר"י, היא דרך הכוונות והייחודים, בכך שהצליח לסדר את הכוונות והייחודים בספר "סידור הרש"ש". הדבר איפשר לרבים ליישם את הדרכים להתחבר אל הרובד הפנימי והרוחני, ולפעול בו אל בניין נפשם, סביבתם ועולמם.

הקבלה היתה בגדר סוד כמוס במשך דורות רבים. בתלמוד מובאת ומודגשת החשיבות הגדולה בהסתרת חכמה זו, ומפורטים חלק מן התנאים המגבילים להעברת החכמה.

מאז האר"י החל המצב להשתנות. גדולי ישראל ראו צורך גדול בהפצת הקבלה ובהגדלת מספר הלומדים. הם הדגישו את התועלת הרבה מן הלימוד, ואת החובה המוסרית המוטלת על האדם להיות מודע לפנימיותו ולפנימיות היקום. כיום אין כמעט מחסום ממשי העומד בפני הרוצה לכנוס בשערי החכמה.

מי יכול ללמוד קבלה?

לימוד קבלה דורש השקעה רבה. הנושאים הנלמדים הם ברמה גבוהה ובהיקף רחב. מי שבא עם נכונות להשקעה, הוא יכול ללמוד קבלה. אין החכמה הזו נקנית בלימוד עניינים מפורדים, אלא רק לאחר ראיית התמונה המלאה והכוללת יכול האדם להפנים באמת את משמעות הדברים וגם לפעול בשורשי הקיום.

אם כן, ללימוד הקבלה כיום ישנו רף כניסה טבעי: ללמוד קבלה יצליח רק מי שירצה ללמוד וישקיע בלימוד.

איך לומדים קבלה?

הקבלה, כשמה כן היא: קבלה מפה לאוזן. אף על פי שיכול האדם ללמוד את רוב לימודו בקבלה מתוך ספרים, הרבה מיסודות החכמה לא ניתן ללמוד מן הספר אלא מפי מורה, ובעיקר בהתחלת הלימוד. בדרך כלל הלימוד עם מורה מלווה בלימוד דרושים מכתבי האר"י או הרש"ש.

עיקר לימוד הקבלה הוא לימוד ספרי עץ חיים ושער הכוונות של האר"י, ספרי נהר שלום וסידור הרש"ש על מפרשיהם, וספר הזוהר על כל חלקיו.

איך חיים קבלה?

לימוד הקבלה מעניק משמעות פנימית לכל דבר בחיינו ובהוויה הכוללת שלנו. הכוונות והייחודים מאפשרים לאדם לפעול על ההוויה (ובעיקר הוויתו שלו) מתוך שורשיה, וכל שורש משפיע על כל ענפיו המרובים. בכך מפתח האדם רובד רוחני עמוק, רחב ומספק מאין כמותו.

האם ישנן סכנות בלימוד הקבלה?

הסכנה בקבלה היא חוסר שיקול דעת נכון בהסקת מסקנות ממנה. לעתים נדמה כי לפי דרושי הקבלה צריך להיות עניין מסוים, ואז גוזרים מסקנה ודבר חדש. חידוש הוא דבר מבורך, אך הוא צריך להיעשות בשיקול דעת נכון, על מנת לא להטעות את האדם עצמו או את הבאים אחריו. לכן יש צורך בזהירות רבה בהסקת מסקנות מן הקבלה, ויש להיות בעל רקע רחב מספיק בקבלה על מנת להיות מסוגל להפעיל שיקול דעת נכון שכזה.

למה כדאי ללמוד קבלה?

הקבלה מעניקה רובד עמוק ומספק להוויתנו. היא מלמדת אותנו על הפנימיות של כל היש, מחברת אותנו אליו ונותנת לנו את היכולת לפעול בשורשו. היא גם מאירה את עינינו ומלמדת אותנו הרבה מאד בחכמת החיים, טבע התודעה והויית האדם.

האם הלימוד הוא תיאורטי בלבד, או גם מעשי?

בשלב הראשון של הלימוד לומדים את הנושאים אשר בספר "עץ חיים" להאר"י, הכולל תיאור מקור, השתלשלות ומבנה העולמות הרוחניים. בשלב זה עדיין לא לומדים לכוון ולייחד, אלא עוסקים בתיאור פנימיות ההוויה שלנו.

לאחר מכן עוסקים בספרי שער הכוונות, נהר שלום וסידור הרש"ש. הם מדריכים אותנו ומלמדים אותנו להביא את הקבלה אל חיי היום-יום שלנו, בכך שאנו לומדים לכוון ולייחד. כוונות וייחודים נעשים במחשבה בלבד, בהם האדם פועל מתוך כח מחשבתו וכוונתו בעולמות הרוחניים, ובכך מאיר את כל הוויתו.