1) א – ז"א : גופא דאצי'.
ב – שורשו : ו"ק דנקודים, הוא הנקודה הרביעית.
ג – זו"ן : ז"א ונוק', ז"ת דנקודים, הם הנקודות הרביעית והחמישית, הרביעית יצאה בשש
חלקי הנקודה והחמישית בחלק אחד.
ד – תחילת תיקון זו"ן השרשי : על ידי א"א שהוא שורש האצי', המתקן את זו"ן להיות
רה"י, שבהם היתה השבירה והמיתה.
ה – סדר התיקון : בסוד קיפול רגלי א"א, היינו קיפול נה"י ושליש תחתון דת"ת דא"א
והעלם כנגד חג"ת שלו, פעולה זו גרמה להעלאת הזמ"ק אשר היו שקועים בתחתית האצילות,
באופן שנה"י כלולים בחג"ת דז"א המלבישים נה"י הכלולים בחג"ת דא"א וכולם בבחי' תלת
כלילן בתלת בסוד חד"ר. א"א נטל את זו"ן, ביררם והוציאם ב-ב' זיווגיו ונתן אותם
לאו"א להמשך תיקונם.
ו – זמן התיקון : כהרף עין.
2) א – בניינו של ז"א : אנ"ך.
ב – תיקונם : מתחיל יחד כבר מקיפול רגלי א"א, השלמת תיקון הכלים בעיבור י"ב חודשים,
השלמת תיקון הניצוצין בעיבור ט' חודשים, השלמת תיקון האורות בעיבור ז' חודשים.
עיבור האורות ביסוד אמא עילאה, עיבור הכלים ביסוד דתבונה, עיבור הניצוצין במקום
החתך.
3) א – מהלך ג' ימי הקליטה : היום ה-א' חיבור בחי' ימין שהם נצח כלול בחסד וחצי
ימני דקו האמצע שהוא המשכת טיפת אבא, יום ה-ב' חיבור בחי' שמאל שהם הוד כלול בגבורה
וחצי שמאלי דקו האמצע שהוא המשכת טיפת אמא, יום ה-ג' חיבור ב' החצאים שהוא חיבור ב'
הטיפין.
ב – מספר הניצוצין המתבררים : י"ט ניצוצין, ו' ניצוצין ביום הראשון, ו' ניצוצין
ביום השני, ז' ניצוצין ביום השלישי.
ג – ביאור כניסת הניצוצין : ו' ביום ה-א' שהרי ז"א בחי' ו"ק, ו' ביום ה-ב' כנ"ל, ז'
ביום ה-ג' שניצוץ נוסף לחיבור אורות וכלים.
ד – ענין י"ט : מילוי מ"ה, לחיות ז"א שהרי הוא בחי' מ"ה.
4) א – מנין מ' יום ליצירת הולד : ג' ימי הקליטה ו-ל"ז ניצוצי מילוי ס"ג, ניצוץ
ליום. הרי ג' ימי הקליטה ונוסף עליהם ל"ז יום נמצא מ' יום ליצירת הולד.
ב – ענין כניסת הניצוצין : ניצוץ ליום כנ"ל, עד השלמת כניסת ה-ל"ז בסוד טיפת אמא
המשלימה את יצירת הולד, שהרי אמא בסוד ס"ג.
5) א – מנין ג' חדשי היכר העובר : מ' יום יצירת הולד כנ"ל ו-מ"ו ניצוצי מילוי ע"ב
בסוד טיפת אבא, שהרי אבא בסוד ע"ב, נמצא פ"ו יום. שנאמר (בראשית ל', כ"ד) וַיְהִי
כְּמִשְׁלשׁ חֳדָשִׁים וַיֻּגַּד לִיהוּדָה לֵאמֹר זָנְתָה תָּמָר כַּלָּתֶךָ וְגַם
הִנֵּה הָרָה.
ב – חשבון הניצוצין : מ"ו ניצוצין ונוסף ל"ז ניצוצין ונוסף י"ט ניצוצין, הרי ק"ב.
בסוד קב הטוב וקב חרובין, כמ"ש בספר עץ חיים - שער יט פרק ג מ"ת : הנה ב' קבין הם
א' טוב והוא סוד ג' מלויין דע"ב ס"ג מ"ה שהם י"ט ל"ז מ"ו גימטריא ק"ב והוא מבחי'
פנים...ויש קב אחר הנקרא חרובין אשר זה היה מיתה וחרבן של מלכים הנ"ל וזה אינו כ"כ
טהור כמו הראשון לפי שהוא מבחי' אחוריים אשר הקליפות נאחזין בו שהם גרמו חרבן
המלכים.
6) א - זמן היניקה : כ"ד חדשים, לתיקון הי"ם – הוד יסוד מלכות, בהם הסיגים היו
רבים. ח' חדשים לספי'. כמ"ש בספר עץ חיים - שער הכללים : בזמן היניקה כמו שהמינקת
נהפך לה דם נדה לחלב, כך אותם ג' של הי"ם שלא נתבררו בזמן העיבור, והיו דינין כולם
בסוד דם. אבל עדיין היה אוכל בתוך הפסולת, ולכן לא יצא בסוד הלידה כנודע. אמנם נשאר
בתוך האמא והוא להתברר שם באורך זמן היניקה ונתהווה האוכל שבהם לבחי' חלב, ומניקה
אמא לז"א מחלב זה כדי שיהיה שלם בכל קצוותיו. וזמן היניקה כ"ד חדש, והטעם כי ההוד
צריך להתמתק בח' חדשים לפי שהיא כלולה בז' עליונות והוא ח'. וכן יסוד ח' וכן במל'
ח' עד"ז הנ"ל, ס"ה כ"ד חודש.
ב – סיום תיקון הוד : עומד ז"א על רגליו בסיום תיקון הוד, אח"כ ח' חדשים לתיקון
היסוד ועוד ח' חדשים לתיקון המל'.
ג – תיקון נוסף ביניקה : כלי האמצעי הוא בחי' חג"ת. כמ"ש בספר עץ חיים - שער כד פרק
ג מ"ק : והנה החסד יש בו ג"פ פ"א חח"ן ושלשתן חכמה שבחסד פ"ב חח"ן ושלשתן חסד שבחסד
הכללי פ"ג חח"ן ושלשתן נצח שבחסד הכללי וכעד"ז בקו שמאלי גבורה הכללית ובה ג"פ פ"א
בג"ה ושלשתן בינה דגבורה פ"ב בג"ה ושלשתן גבורה דגבורה פ"ג בג"ה ושלשתן הוד דגבורה
הכללי וכעד"ז בקו האמצעי ת"ת ובה ג"פ פ"א דת"י ושלשתן דעת דת"ת פ"ב דת"י ושלשתן ת"ת
דת"ת פ"ג דת"י ושלשתן יסוד דת"ת הכללי הרי נתבאר חג"ת הכללי דז"א שהוא בחי' אמצעי
שבו הנקרא יניקה ונקרא יצירה שבו שכבר יש בו ו"ק הכוללין נה"י וחג"ת ובתוכן יש חב"ד
הכללי דז"א והם מלובשים תוך חג"ת הכללי.
7) א – ג' בחי' כלי ז"א : חיצון הוא נה"י אמצעי הוא חג"ת ופנימי הוא חב"ד. חיצון
נתקן בזמן העיבור, פנימי נתקן בזמן היניקה, חב"ד נתקן בקבלת המוחין. חיות כלי
החיצון נמשך מהכבד המבשל את הדם ומשלכו על ידי הורידים לחלקי הגוף אל בחי' הכלי
החיצון, חיות כלי האמצעי נמשך מהלב המברר שוב את הדם ומשלכו על ידי העורקים לחלקי
הגוף אל בחי' הכלי האמצעי, חיות הכלי הפנימי נמשך מהמח המברר בשלישית את הדם ומשלכו
על ידי הגידין לכל הגוף אל בחי' הכלי הפנימי.
ב – מל"ך : מח לב כבד, בחי' נר"ן.
ג – השלמת הכלי הפנימי : בזמן קבלת המוחין נשלם בז"א בחי' חב"ד, היא קומה שלימה של
נה"י חג"ת חב"ד דחב"ד. תיקון זה נעשה על ידי עליית חג"ת שנעשים לחב"ד ונה"י עולים
לחג"ת ונעשה לז"א נה"י חדשים. בזאת נשלם מצב ז"א באופן זה - נה"י חג"ת חב"ד דז"א
כלולים ב-ג' בחי' חיצון אמצעי ופנימי.
ד – השלמת נר"ן ח"י : נר"ן מתפשט בפנימיות ז"א, בחי' ח"י נשאר או"מ.
8) א – ד' עיבורים דז"א : ב' עיבורים לחיצוניות – אחד ל-ו"ק ואחד למוחין, ב'
עיבורים לפנימיות – אחד ל-ו"ק ואחד למוחין.
ב – עניינים שנבראו מבחי' פנימיות וחיצוניות : מחיצוניות ז"א נבראו בי"ע והמלאכים,
מפנימיות ז"א נבראו נשמות בנ"א.
ג – פרטיות העיבורים : עיבור ראשון לחיצוניות ו"ק י"ב חדשים, עיבור שני לחיצוניות
המוחין ט' חדשים, עיבור שלישי לפנימיות ו"ק ט' חדשים, עיבור רביעי לפנימיות המוחין
ז' חדשים.
ד – על ידי מי נעשים העיבורים : עיבור ראשון על ידי התלבשות א"א באו"א, עיבור שני
על ידי או"א, עיבור שלישי על ידי כל קומת א"א, עיבור רביעי על ידי ז"ת דע"י.
9) א - תחילת התפשטות המוחין : הוא השלב שלאחר היניקה, על ידי המפשטות נה"י דאמא
בחח"ן בג"ה ד"ת דז"א, יסוד דאמא מסתים בחזה דז"א ומשם התפשטות החו"ג.
ב – התפשטות החו"ג : החסדים לחסד גבורה ושליש ת"ת עליון דז"א נשארו מכוסים והשאר
יוצאים בגילוי. החסדים הגלויים ירדו ליסוד דז"א ולאחריהם הגבורות שנשארו לעמוד שם
לצורך הנוק'. חסדים אלו המגולים חזרו ועלו לחג"ת, מה שהיה ג' שלישי חסדים נכפל
ונעשה ו' שלישים, ג' שלישים נשארו לצורך החסד ו-ב' שלישים עלו לחכמה ושליש לדעת,
כנ"ל בגבורה ב' עלו לבינה ושליש לדעת. מן הת"ת עלו ב' שלישים לכתר דז"א ושליש לכתר
דנוק', שליש לכתר הנוק' הוא מן החלק המגולה שנכפל.
ב – פירוש עפ"י שנים : התפשטות ג' פרקי נצח דאמא שנה לכל פרק ו-ג' פרקי הוד דאמא
שנה לכל פרק ושנה נוספת היסוד דאמא, הרי ז' שנים ויחד עם זמן היניקה הרי ט' שנים,
התפשטות העטרה היה יום א והרי ז"א בן ט' שנים ויום א'.
10) א – מנין השנים להתפשטות החסדים : ג' שנים לחב"ד, הרי ז"א בן י"ב שנים ויום א'.
ב – התפשטות הכתר : שנה א', הרי ז"א בן י"ג שנים ויום א'.
ג – ל"ם דצלם : כל מקיף שנה א', הרי ב' שנים, נמצא ז"א בן ט"ו שנים.
ד – מוחי אבא : ג' פנימיים שהם בחי' צ' דצלם, שנה לכל בחי' ו-ב' מקיפים שנה לכל
בחי', ה' שנים, הרי ז"א בן כ' שנים.
ה – מרוצת השנים במשנה, מסכת אבות פרק ה סימן כ"א : בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים
לַמִּקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר לַמִּשְׁנָה, בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֹת, בֶּן
חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַתַּלְמוּד, בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה, בּן עֶשְׂרִים
לִרְדּוֹף, בֶּן שְׁלשִׁים לַכֹּחַ, בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה, בֶּן חֲמִשִּׁים
לָעֵצָה, בֶּן שִׁשִּׁים לַזִקְנָה, בֶּן שִׁבְעִים לַשֵּׂיבָה, בֶּן שְׁמוֹנִים
לַגְּבוּרָה, בֶּן תִּשְׁעִים לָשׁוּחַ, בֶּן מֵאָה כְּאִלּוּ מֵת וְעָבַר וּבָטֵל
מִן הָעוֹלָם.
