ארגון מבוא שערים ללימוד קבלת האר"י והרש"ש

ארגון מבוא שערים הנו המקום היחיד בו ניתן ללמוד קורסים בזרם המרכזי של הקבלה בעולם היהדות במהלך הדורות, דהיינו: ספר הזוהר, קבלת האר"י והרש"ש. אצלנו מושם דגש מעמיק על הבנת החומר התיאורטי, המורכב מאין כמותו, ולאחריו לומדים כיצד ליישם את הנלמד בבניית פנימיות נפשינו. מוגשת בזאת לאדם החפץ דעת אפשרות לרוות מן המתוקים, אם לא המתוק ביותר, מבין שיקויי התודעה.

קישורים פנימיים עמוד הבית קורסים בקבלה ותוכנית לימודים שאלות נפוצות על קבלה מאמרים בקבלה ליצירת קשר

קישורים חיצוניים

סיכום תיקוני רישא ודיקנא דא"א

מאת אוהד עשור

1. תיקוני רישא (ראש) דא"א

על-פי הקבלה, ראשו של האריך-אנפין מאיר אל עולם האצילות, וממנו אל כל הנבראים אשר תחתיו. הארה זו מתבצעת בשבעה אופנים, שסימנם (בראשי תיבות) ג"ט קר"ע פ"ח:
גלגלתא – הגולגלת דאריך, המקבלת את שפעה מחסד דעתיק המלובש בה.

טלא דבדולחא – טל הבדולח בתרגום מילולי, הנוטף ממוחא סתימאה דאריך. ובטל הזה עתידים המתים לחיות, כמו שכתוב בישעיה: "כי טל אורות אלך, וארץ רפאים תפיל". ומוחא סתימאה מלובש בה גבורה דעתיק, בוצינא דקרדינותא. ובנקודה הזו סוד בירורי ניצוצות הקדושה בסוד "כלא במחשבה אתבריר".

קרומא דאוירא – רישא תניינא דא"א הוא קרומא דאוירא, ונעשה מהארת ת"ת (תפארת) דעתיק.

רעוא דרעוין – רצון הרצונות בתרגום מילולי, והוא במצח דא"א בו מאיר יסוד דעתיק. וכשהוא מתגלה (כגון במנחת שבת, או בעת שהמייחדים מייחדים את יחוד החוורתי, אם הוא בשעת רצון) מתבטלים כל הדינים, בפרט הדינים שבמצחי כל הפרצופים התחתונים, כאשר הם פונים להביט במצח דא"א ומקבלים אור גדול משם.

עמר נקי – צמר נקי בתרגום מילולי. שערות הראש הלבנות דא"א. והם נעשים מהארת התחלת נצח והוד דעתיק.

פקיחא דעיינין – עין אריך הפקוחה, והוא לא ישן לעולם, כי אין בא"א בחינת תנומה מה שא"כ בז"א כידוע מדרושי הנסירה. והיא עניין ההשגחה הפנימית שלא פוסקת לעולם, להבדיל מז"א שעליו לפעמים נאמר "ישנו עם אחד" (מגילת אסתר) ודרשו על זה חז"ל "ישן אלהיהם של זה". ונעשים מהארת סוף נ"ה (נצח והוד) דעתיק.

חוטמא – החוטם דא"א, בו מתלבשת מלכות דעתיק,ויש בו שני נקבים כנגד ב' מלכויות לאה ורחל.

2. תיקוני הדיקנא (הזקן) דא"א

תיקוני הדיקנא דא"א הם י"ג והם כנגד מידות הרחמים, ומבוארים בע"ח בשער י"ג פרק ט' (הפיסוק, הניקוד וההערות בסוגריים שלי):
"ועתה נבארם בפנים האדם עצמו (הכוונה לאדם העליון שהוא א"א, וכמו כל הפרצופים ישנן הקבלות רבות בינו לבין צורת גוף האדם הגשמי). איך הם י"ג תיקונים:
ואמנם תחת שני פאתי הראש הם מתחילין ב' רישין דדיקנא והם קצרים ולא רחבים והם כנגד האזן וזהו תיקון א' נקרא "אל".

ואח"כ תיקון הב' והוא שורות השערות הגדלים בשפה עליונה על הפה לאורך וזהו "רחום".

"וחנון" הוא אותו ארחא שכנגד האמצעית החוטם (כלומר היות השביל שבשפה העליונה אשר תחת החוטם פנוי משערות).

"ארך" הוא שורת שערות שתחת שפה התחתונה.

"אפים" הוא ארחא תניינא המפסיק באמצע הזקן והוא מכוון נגד ארחא קדמאה שתחת החוטם (כלומר כהמשך לשביל הפנוי שבשפה העליונה, כך יש שביל פנוי בתחתית הפנים המפסיק באמצע הזקן).

"ורב חסד" הוא תחת תיקון קדמאה דא"ל והוא סיום שיעור אותן השערות הקצרות של שער הזקן והוא במקום שהתחיל להתרחב מעט שהוא מקום התחלת עצם הלחיים עצמו שהוא יוצא כמין זוית תחת האזן ומשם ולמטה הוא רחב יותר משל מעלה וזהו נקרא ורב חסד וזה נמשך עד המקום שכנגד הפה.

"ואמת" הם ב' הפנים החלקים מן השער תרין תפוחין קדישין (היינו בחלק העליון של הלחיים, המתאדמים עם החיוך. ובהם עיקר המושג "הארת הפנים").

"נוצר חסד" הוא נקרא מזלא קדישא (מזלא מלשון "יזל מים מדליו", הינו נמשך כלפי מטה. ועוד יבאר בהמשך) והוא הזקן מכנגד הפה ולמטה שהוא כללות הזקן בכללותן בחיבור א', כי מה שלמעלה מזה הוא נחלק לב' כי ב', תפוחין וחוטמא מפסיקין בנתיים, ואמנם מכנגד הפה ולמטה הוא עובי הזקן והתחברותן יחד, ואמנם הוא מאד עבה והם שערות ע"ג שערות, ואלו נחלקין לב', כיצד? צד הזקן מכנגד מעלה שהוא מקום הזקן המגולה הוא תיקון א'; וצד הזקן המכוסה שהוא כנגד הגרון הוא תיקון ב'. נמצא כי אנו מחלקין עביות הזקן, כי צד העליון הנגלה לעינים תיקון א', ומה שהוא כנגד הגרון הם השערות שתחת אלו הראשונים והם מתכסים באלו הם תיקון ב', והנה אלו ב' תיקונים נקרא מזלא והם ב' מזלות ופי' מזלא מלשון תזל כטל אמרתי שהוא משך השערות באורך מלמעלה למטה ואין בכל הי"ג תיקונים האלו שיהיה נקרא כך אלא אלו השנים העליון נקרא נוצר תיקון הח' והתחתון נקרא ונקה תיקון י"ג ושניהן כל אחד נקרא מזלא ואמנם אלו השערות הם ארוכות עד הטבור שלו.

"לאלפים" כי בין אלו השערות הארוכות מובלעים קצת קטנים וזהו לאלפים.

"נושא עון" אחר כל ב' מזלות אלו יש שערות קטנות סמוכות לגרון והם למעלה ממנו מעט ואינן מובלעים במזלא הנ"ל רק ניכרין לבדם וחפיין אגרונא.

"ופשע" הוא היות אלו השערות קטנות שוין בארכם ולא נפקי דא מן דא (ולא יוצאים אלו מאלו).

"וחטאה" הוא הפה עצמו להיות פנוי משערות.

"ונקה" הוא המזל הב' ונקרא תיקון י"ג. ואמנם ב' מזלות האלו שוכבים זה ע"ז והם דכורא ונוקבא ואבא יונק מן הח' ואמא יונקת מן הי"ג הרי ביארנו י"ג ת"ד"

ודע כי אלו י"ג מדות שבפרשת כי תשא, הן בחינות הכלים של תיקוני הדיקנא. אך האור הפנימי שבהם הם י"ג מדות שבספר מיכה:

א. מי אל כמוך ב. נושא עון ג. ועובר על פשע ד. לשארית נחלתו ה. לא החזיק לעד אפו ו. כי חפץ חסד הוא ז. ישוב ירחמנו ח. יכבוש עוונותינו ט. ותשליך במצולות ים כל חטאתם י. תתן אמת ליעקב יא. חסד לאברהם יב. אשר נשבעת לאבותינו יג. מימי קדם.

והם גם בחינת הספירות של כתר וחכמה דאריך. ואכמ"ל.

ארגון מבוא שערים ללימוד קבלת האר"י והרש"ש
ארגון מבוא שערים הנו המקום היחיד בו ניתן ללמוד קורסים בזרם המרכזי של הקבלה בעולם היהדות במהלך הדורות, דהיינו: ספר הזוהר, קבלת האר"י והרש"ש. אצלנו מושם דגש מעמיק על הבנת החומר התיאורטי, המורכב מאין כמותו, ולאחריו לומדים כיצד ליישם את הנלמד בבניית פנימיות נפשינו. מוגשת בזאת לאדם החפץ דעת אפשרות לרוות מן המתוקים, אם לא המתוק ביותר, מבין שיקויי התודעה. קישורים פנימיים עמוד הבית קורסים בקבלה ותוכנית לימודים שאלות נפוצות על קבלה מאמרים בקבלה ליצירת קשר
קישורים חיצוניים ספר פרדס רימונים לרמ"ק ספר עץ חיים שער הכוונות שיעורים מוקלטים מאת הרה"ג מרדכי עטייה ספרי קבלה מקוונים מאתר הלכה ברורה	סיכום תיקוני רישא ודיקנא דא"א מאת אוהד עשור 1. תיקוני רישא (ראש) דא"א על-פי הקבלה, ראשו של האריך-אנפין מאיר אל עולם האצילות, וממנו אל כל הנבראים אשר תחתיו. הארה זו מתבצעת בשבעה אופנים, שסימנם (בראשי תיבות) ג"ט קר"ע פ"ח: גלגלתא – הגולגלת דאריך, המקבלת את שפעה מחסד דעתיק המלובש בה. טלא דבדולחא – טל הבדולח בתרגום מילולי, הנוטף ממוחא סתימאה דאריך. ובטל הזה עתידים המתים לחיות, כמו שכתוב בישעיה: "כי טל אורות אלך, וארץ רפאים תפיל". ומוחא סתימאה מלובש בה גבורה דעתיק, בוצינא דקרדינותא. ובנקודה הזו סוד בירורי ניצוצות הקדושה בסוד "כלא במחשבה אתבריר". קרומא דאוירא – רישא תניינא דא"א הוא קרומא דאוירא, ונעשה מהארת ת"ת (תפארת) דעתיק. רעוא דרעוין – רצון הרצונות בתרגום מילולי, והוא במצח דא"א בו מאיר יסוד דעתיק. וכשהוא מתגלה (כגון במנחת שבת, או בעת שהמייחדים מייחדים את יחוד החוורתי, אם הוא בשעת רצון) מתבטלים כל הדינים, בפרט הדינים שבמצחי כל הפרצופים התחתונים, כאשר הם פונים להביט במצח דא"א ומקבלים אור גדול משם. עמר נקי – צמר נקי בתרגום מילולי. שערות הראש הלבנות דא"א. והם נעשים מהארת התחלת נצח והוד דעתיק. פקיחא דעיינין – עין אריך הפקוחה, והוא לא ישן לעולם, כי אין בא"א בחינת תנומה מה שא"כ בז"א כידוע מדרושי הנסירה. והיא עניין ההשגחה הפנימית שלא פוסקת לעולם, להבדיל מז"א שעליו לפעמים נאמר "ישנו עם אחד" (מגילת אסתר) ודרשו על זה חז"ל "ישן אלהיהם של זה". ונעשים מהארת סוף נ"ה (נצח והוד) דעתיק. חוטמא – החוטם דא"א, בו מתלבשת מלכות דעתיק,ויש בו שני נקבים כנגד ב' מלכויות לאה ורחל. 2. תיקוני הדיקנא (הזקן) דא"א תיקוני הדיקנא דא"א הם י"ג והם כנגד מידות הרחמים, ומבוארים בע"ח בשער י"ג פרק ט' (הפיסוק, הניקוד וההערות בסוגריים שלי): "ועתה נבארם בפנים האדם עצמו (הכוונה לאדם העליון שהוא א"א, וכמו כל הפרצופים ישנן הקבלות רבות בינו לבין צורת גוף האדם הגשמי). איך הם י"ג תיקונים: ואמנם תחת שני פאתי הראש הם מתחילין ב' רישין דדיקנא והם קצרים ולא רחבים והם כנגד האזן וזהו תיקון א' נקרא "אל". ואח"כ תיקון הב' והוא שורות השערות הגדלים בשפה עליונה על הפה לאורך וזהו "רחום". "וחנון" הוא אותו ארחא שכנגד האמצעית החוטם (כלומר היות השביל שבשפה העליונה אשר תחת החוטם פנוי משערות). "ארך" הוא שורת שערות שתחת שפה התחתונה. "אפים" הוא ארחא תניינא המפסיק באמצע הזקן והוא מכוון נגד ארחא קדמאה שתחת החוטם (כלומר כהמשך לשביל הפנוי שבשפה העליונה, כך יש שביל פנוי בתחתית הפנים המפסיק באמצע הזקן). "ורב חסד" הוא תחת תיקון קדמאה דא"ל והוא סיום שיעור אותן השערות הקצרות של שער הזקן והוא במקום שהתחיל להתרחב מעט שהוא מקום התחלת עצם הלחיים עצמו שהוא יוצא כמין זוית תחת האזן ומשם ולמטה הוא רחב יותר משל מעלה וזהו נקרא ורב חסד וזה נמשך עד המקום שכנגד הפה. "ואמת" הם ב' הפנים החלקים מן השער תרין תפוחין קדישין (היינו בחלק העליון של הלחיים, המתאדמים עם החיוך. ובהם עיקר המושג "הארת הפנים"). "נוצר חסד" הוא נקרא מזלא קדישא (מזלא מלשון "יזל מים מדליו", הינו נמשך כלפי מטה. ועוד יבאר בהמשך) והוא הזקן מכנגד הפה ולמטה שהוא כללות הזקן בכללותן בחיבור א', כי מה שלמעלה מזה הוא נחלק לב' כי ב', תפוחין וחוטמא מפסיקין בנתיים, ואמנם מכנגד הפה ולמטה הוא עובי הזקן והתחברותן יחד, ואמנם הוא מאד עבה והם שערות ע"ג שערות, ואלו נחלקין לב', כיצד? צד הזקן מכנגד מעלה שהוא מקום הזקן המגולה הוא תיקון א'; וצד הזקן המכוסה שהוא כנגד הגרון הוא תיקון ב'. נמצא כי אנו מחלקין עביות הזקן, כי צד העליון הנגלה לעינים תיקון א', ומה שהוא כנגד הגרון הם השערות שתחת אלו הראשונים והם מתכסים באלו הם תיקון ב', והנה אלו ב' תיקונים נקרא מזלא והם ב' מזלות ופי' מזלא מלשון תזל כטל אמרתי שהוא משך השערות באורך מלמעלה למטה ואין בכל הי"ג תיקונים האלו שיהיה נקרא כך אלא אלו השנים העליון נקרא נוצר תיקון הח' והתחתון נקרא ונקה תיקון י"ג ושניהן כל אחד נקרא מזלא ואמנם אלו השערות הם ארוכות עד הטבור שלו. "לאלפים" כי בין אלו השערות הארוכות מובלעים קצת קטנים וזהו לאלפים. "נושא עון" אחר כל ב' מזלות אלו יש שערות קטנות סמוכות לגרון והם למעלה ממנו מעט ואינן מובלעים במזלא הנ"ל רק ניכרין לבדם וחפיין אגרונא. "ופשע" הוא היות אלו השערות קטנות שוין בארכם ולא נפקי דא מן דא (ולא יוצאים אלו מאלו). "וחטאה" הוא הפה עצמו להיות פנוי משערות. "ונקה" הוא המזל הב' ונקרא תיקון י"ג. ואמנם ב' מזלות האלו שוכבים זה ע"ז והם דכורא ונוקבא ואבא יונק מן הח' ואמא יונקת מן הי"ג הרי ביארנו י"ג ת"ד" ודע כי אלו י"ג מדות שבפרשת כי תשא, הן בחינות הכלים של תיקוני הדיקנא. אך האור הפנימי שבהם הם י"ג מדות שבספר מיכה: א. מי אל כמוך ב. נושא עון ג. ועובר על פשע ד. לשארית נחלתו ה. לא החזיק לעד אפו ו. כי חפץ חסד הוא ז. ישוב ירחמנו ח. יכבוש עוונותינו ט. ותשליך במצולות ים כל חטאתם י. תתן אמת ליעקב יא. חסד לאברהם יב. אשר נשבעת לאבותינו יג. מימי קדם. והם גם בחינת הספירות של כתר וחכמה דאריך. ואכמ"ל.